פעם, בבית הספר היסודי,
כשהתבקשתי לכתוב חיבור בשם
"הייתי גרגר חיטה"
סיפרתי איך נקטפתי הופרדתי
נטחנתי נאפיתי נאכלתי
תיארתי את כל הגלגול
שבסופו מצאתי את עצמי
בתוך בטנו של אדם
אכולה
תיאור העלול להעלות תמיהה
אבל שום תמיהה לא עלתה
הגשם המשיך לדפוק בחלון
כי היה חורף
ושיבולים המשיכו
לצמוח
בפלקט שעל הקיר
להיקצר ולהיאסף
על ידי איכר בריא, חייכן,
שכמוהו לא ראיתי מעולם
ברחובות השכונה
כאילו חיינו
ביקומים מקבילים
האיכר ואני
שלא ייפגשו לעולם
אולי רק באינסוף
כמו שני ישרים
גם הצטערתי
באותם ימים
בצערם של גרגרי אורז
לא טובים
שאמי ניפתה
וזרקה
לפח
בעוורון ילדותי
לא ראיתי
שגם היא מין
גרגר שכזה
ושגם אני
מין איכר